פסק-דין בתיק ת"ק 007528/04

התובע הסובל מנכות של חרשות ראה ביום 16/5/03 מודעה לפיה מבקש הנתבע למכור מכונית. התובע ואחותו הגיעו לראות את המכונית אלא שלטענתם החניון בו היא היתה היה חשוך, ולשאלות הנתבע ענה הנתבע כי הרכב תקין ולא עבר תאונות למעט פגיעה קלה בפגוש. במעמד זה נתן התובע לנתבע שיק על סך 2,000 ש"ח ובין הצדדים נחתם זכרון דברים. בזכרון הדברים נקבע בין היתר כי הקונה בדק את הרכב כולל מסמכי בדיקה שנעשתה במכון קומפיוטסט כ- 10 חודשים קודם לכן, וכי אם בבדיקת הרכב ע"י הקונה במכון יתגלה שהרכב עבר תאונת שילדה או שיש צורך בהחלפת מנוע - העסקה תתבטל.

ביום 19/5/03 נפגשו התובע, הנתבע וחבר של הנתבע כדי לבדוק את הרכב במכון סיטי טסט לרכב בע"מ. בבדיקה נמצא כי לרכב ליקויים רבים, וכי מד האוץ עומד על 58,000 ק"מ ולא 50,000 ק"מ כפי שנמסר קודם לכן ע"י הנתבע.  לטענת התובע הוא שאל את הבוחן על הליקויים, והלה שלא הבחין בחירשותו נתן את ההסברים במהירות ובאופן אשר לא הובן ע"י התובע על אף יכולתו לקרוא שפתיים. כמו כן הנתבע שנכח במקום ציין בפני התובע כי הרכב בסדר תוך שהוא ללוחץ על עליו ללכת לבצע העברת בעלות. התובע שהיה לטענתו לחוץ ומבולבל סמך על הנתבע, ביצע העברת בעלות, ומסר לנתבע שתי המחאות על סך של 42,000 ש"ח ועל סך 13,000 ש"ח.

בנוסף לאמור טוען התובע כי בדרך חזרה הבחין שהמזגן לא מקרר, לכן נסע עם הנתבע אל חבר של הנתבע כדי למלא גז במזגן ועל כך שילם התובע 100 ש"ח.

כמו כן אחד השלטים שמסר הנתבע לתובע אינו תקין.

בנוסף, במהלך בקשותיו של התובע לבטל את העסקה ולהעביר את הבעלות חזרה, התברר לתובע שהנתבע אינו בעל הרכב אלא מיופה כח בלבד.

ביום 29/8/03 לקח התובע את הרכב לבדיקת שמאי שקבע כי לרכב ירידת ערך של 9,000 ש"ח בגין הליקויים שבו. התובע שילם לשמאי סך של 885 ש"ח.

כמו כן שילם התובע עבור טסט 1,363 ש"ח לאחר שהתברר כי בניגוד לדברי הנתבע לא היה לרכב טסט לחצי שנה נוספת.

לפיכך טוען התובע כי בנוסף לנזק עפ"י חו"ד השמאי הוא שילם סך כולל של כ- 4,000 ש"ח עבור בדיקה במכון (400 ש"ח), העברת בעלות (177 ש"ח), רכישת גז מזמן (100 ש"ח), סיו עו"ד (472 ש"ח), טסט (1,363 ש"ח), חו"ד שמאי (885 ש"ח) תיקון צמיגים (220 ש"ח) ומכון בדיקה (220 ש"ח).

לטענת הנתבע אחותו של התובע היא שיצרה איתו קש לתיאום הפגישה, והגיעה איתו לפגישה. בפגישה מצאה המכונית חן בעיניה והיא זו שביקשה לערוך זכרון דברים על מנת להבטיח את הרכב לאחיה, ואף ניסחה את זכרון הדברים. לטענתו הרכב היה אמנם בעת הבדיקה החיצונית בחניון תת קרקעי אולם המדובר בחניון מואר. לדבריו ביקש מאחותו של התובע כי תגיע לפגישה שנקבעה לצורך בדיקה הרכב, והוא אף הסכים לדחות אותה למועד שיהיה נח לה, אלא שהיא אמרה כי היא עסוקה וכי אחיה קורא שפתיים וכן קורא חומר כתוב והוא יגיע לצורך בדיקת הרכב. לטענת הנתבע הוא הודיע לתובע לע תאונות שעבר הרכב, אשר לא פגעו בבטיחותו, ועל כך שהצמיגים שחוקים, וכאמור סוכם כי התובע יקח את המכונית לבדיקה כך שיוכל לעמוד בעצמו על מצבה.

לטענת הנתבע מד האוץ של המכונית נבדק ע"י התובע ואחותו בפגישה הראשונה והיה ידוע להם. לטענתו, הוא אינו חולק על דו"ח בדיקת הרכב אולם לאחר שהרכב נבדק, והתובע קיבל לידיו את דו"ח הבידקה, קרא אותו וקיבל הסברים מהבוחן, הוא בחר ללא כל לחץ, להשלים את העיסקה, להעביר את הבעלות ולשלם את יתרת התמורה. כמו כן טוען הנתבע כי התובע לא נראה לחוץ או מבולבל וכי הוא בוודאי שלא לחץ עליו.

בנוסף טוען הנתבע כי למחרת העברת הבעלות ביקש התובע לערוך לרכב בדיקה נוספת, והצדדים נפגשו לצורך כך אצל פחח מטעמו של התובע שאישר בנוכחותו ובנוכחות אחותו כי דו"ח הבדיקה תואם את חוות דעתו.

בנוסף טוען הנתבע כי את המועד לביצוע הטסט ניתן לראות ברשיון הרכב וכי הוא מעולם לא אמר לתובע כי לרכב רישוי ל- 6 חודשים נוספים.

בעדותו בפני הוסיף התובע וטען כי הוא רצה לעשות בדיקה במכון בדיקה מסויים והנתבע לקח אותו למכון שבו נבדקה המכונית בסופו של דבר. כמו כן העיד כי בסופו של דבר מכר את הרכב לפני כחודש ב- 35,000 ש"ח.

התובע לא הוכיח קנוניה כלשהי בין הנתבע לבין הבודק במוסך, וטענה זו כאמור לא נטענה מלכתחילה.

אינני מקבלת את טענת התובע כי הבוחן במכון הבדיקה לא שם לב לחרשותו ולכן דיבר מהר ובאופן לא מובן. לא ניתן שלא לשים לב לעובדה זו בשל אופן דיבורו של התובע. יתר על כן, אין חולק כי בידי התובע היה דו"ח הבדיקה וכי הוא קורא היטב.

למרות האמור בזכרון הדברים התובע לא ביקש לבטל את העיסקה אלא נהפוך הוא, גם לאחר קבלת דו"ח הבדיקה הוא ביקש להמשיך בה, קיבל העברת בעלות ושילם את יתרת התמורה.

מעדותה של אחותו של התובע עולה כי היה ידוע לה לפני חתימת זכרון הדברים כי הנתבע אינו בעל הרכב, ולפיכך אין יסוד לטענה כי רק כשביקש התובע להעביר חזרה את הבעלות לשם ביטול העסקה נודע לו כי הנתבע אינו בעל הרכב אלא מיופה כח.

התובע אדם משכיל, אינטליגנטי, עצמאי ועובד לפרנסתו. כאמור אין חולק כי הוא קורא היטב. לא הוכח כי הנתבע הפעיל על התובע לחץ כלשהו להשלים את העסקה. ליקויי הרכב פורטו בבדיקה שביצע ההתובע קודם להשלמת העסקה, לרבות ציון העובדה של " תיקון בקצה שלדה חיבור/החלפה קורת רוחב קדמית מולחמת" בציון העובדה שמדובר על ליקוי בעל משמעות גבוהה. למרות זאת הוא בחר לרכוש את הרכב.

לאור כל האמור, מדובר לכל היותר בטעות הערכת כדאיות העסקה ע"י התובע, ואין בכך כדי להקים לתובע עילת תביעה.